<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל ג' פכ"ד</h1>
<h2>דף לו:</h2>
קמח של אחד מחמשת המינים שבשלו בקדרה לבדו או ערבו עם דברים אחרים כגון לביבות וכיוצא בהן שאינו טופל לשאר הדברים בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה ועל הכלכלה.
<h2>דף מד.</h2>
נוסח ברכת בורא נפשות כך היא בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בו נפש כל חי בא"י חי העולמים. ברכה מעין שלש בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם על עמך ועל נחלתך ובנה את ירושלים עירך כי אתה טוב ומטיב לכל בא"י על הארץ ועל הכלכלה. נוסח ברכה אחרונה של הפירות משבעה מינים מתחיל בא"י אמ"ה על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה וכו' כדלעיל. ועל היין מתחיל על הגפן ועל פרי הגפן וכו' ומסיים בה על הארץ ועל הפירות. בשבתות וימים טובים ובראשי חדשים יאמר בברכות אלו האחרונות מעין המאורע קודם ובנה ירושלים עירך כי אתה טוב ומטיב לכל. ביום טוב ור"ח זכרנו ה' אלהינו לטובה ביום פלוני זה כי אתה טוב וכו'. ובשבתות נחמנו ה' אלהינו ביום המנוח הזה כי אתה טוב ומטיב וכו'. מי שאכל מזונות ושתה יין ואכל משבעת המינין כוללם כולם בברכה אחת ואומר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה וכו' ומסיים בה בא"י על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה ועל הארץ ועל הפירות. אכל משבעת המינים ותפוחים אינו צריך לברך בורא נפשות רבות שהרי על העץ פוטרו שהתפוחים בכלל פרי העץ. אכל ושתה יין ואכל תפוחים וכיוצא בהם צריך לברך גם על התפוחים כיון שאינם מכלל המינין המשובחים. כי כל דבר צריך לברכה כפי ענינו. כל ערב למינו. ונפש כי תחטא ולא יברך כאשר הורו זקני. מעלה מעל ביי'.
<h2>דף מו.</h2>
כשאורח מברך לבעל הבית מוסיף יהי רצון שלא יבוש בעל הבית הזה בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא ויהיו נכסיו מצליחין קרובים לעיר ויוסיף כפי שכלו.
<h2>דף מח:</h2>
ברכה ראשונה של ברכת המזון. היא ברכת הזן ומשה רבינו תקנה. שניה. ברכת הארץ ויהושע תקנה. שלישית. בונה ירושלים ודוד ושלמה תקנו אותה. אלו הם מן התורה. רביעית. הטוב והמטיב ביבנה תקנוה חכמי המשנה. בברכת הארץ צריך להזכיר בה ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה ולהקדים ולהזכיר בה ברית לפי שהוא ברית מילה שקדמה לתורה ונכרתו עליה י"ג בריתות ובתורה ג' אלה דברי הברית מלבד הברית לעברך בברית. בברכה שלישית צריך לומר מלכות בית דוד. בשבת מתחיל בנחמה יש אומרים נחמנו וי"א כי מלת רחם היא מלת נחמה. ומסיים בנחמה ואומר רצה והחליצנו ומסיים בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים. בימים טובים ובחולו של מועד ובראשי חדשים אומרים יעלה ויבא קודם בונה ירושלים. בחנוכה ופורים מוסיף על הנסים בברכת הארץ. שבת וראש חודש או יום טוב קודם שיסיים רצה והחליצנו יאמר יעלה ויבא. בברכת הטוב והמטיב צריך לומר שלש מלכיות ויש אומרים בה שלש הטבות ושלש גמילות.
<h2>דף מט.</h2>
שכח ולא הזכיר בשבת ויו"ט קדושת היום אם נזכר קודם שהתחיל ברכה רביעית אומר בשבת בא"י אמ"ה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קודש בא"י מקדש השבת. וביו"ט אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה בא"י מקדש ישראל והזמנים. ומתחיל ברכה רביעית ואם התחיל ברכה רביעית פוסק וחוזר לראש ברכת הזן. טעה בראש חודש אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה וי"א שחותם בה. ואם התחיל בברכה אינו חוזר לראש. וכן אם טעה בחולו של מועד ובחנוכה ופורים ולא הזכיר מעין המאורע בברכת המזון אין מחזירין אותו.
